יזמות מתוך אכפתיות: יצחק בריל על החשיבות של תרומה לחברה מעבר למטרות עסקיות

בעולם היזמות המודרני, המונע לרוב על ידי מדדי צמיחה, גיוסי הון ונתחי שוק, קל לשכוח את המניע האנושי הבסיסי ביותר: הרצון להשפיע, לשפר ולהפוך את העולם למקום מעט טוב יותר. סיפורו של היזם ונהג המרוצים יצחק בריל מהווה תזכורת מעוררת השראה לכך שיזמות אמיתית ובת-קיימא יכולה, ואולי אף צריכה, לצמוח מתוך תחושת אחריות חברתית עמוקה. דרך מסלול חייו, המשלב בין אדרנלין של מרוצי ראלי בינלאומיים לבין פיתוח טכנולוגיות מצילות חיים ועשייה חברתית ענפה, מתגלה דמות של יזם שאינו מפריד בין הצלחה עסקית לבין תרומה לקהילה. עבור איציק בריל, שני המסלולים הללו אינם מקבילים, אלא שזורים זה בזה לבלי הפרד.

הפילוסופיה הזו אינה נחלת הרגע; היא נבנתה לאורך שנים של התנסויות, אתגרים והתבוננות נוקבת במציאות הישראלית. מתוך ההבנה הזו, קם לתחייה אחד המיזמים החשובים והמשפיעים ביותר שהוביל – פרויקט "שניות שמצילות חיים". המאמר הנוכחי יבחן לעומק את הקשר בין ערכים ליזמות דרך סיפורו של יצחק בריל, ינתח כיצד התשוקה למצוינות על מסלול המרוצים תורגמה למחויבות להצלת חיים בכבישים, ויציג כיצד השקפת עולם זו באה לידי ביטוי גם במיזם הטכנולוגי-ביטחוני שהוא מוביל כיום.

מהמסלול המהיר אל השליחות החברתית: הקמת "שניות שמצילות חיים"

כדי להבין את עומק המחויבות של יצחק בריל לנושא הבטיחות בדרכים, יש לחזור אל שורשיו כספורטאי מוטורי. כמי שייצג את ישראל בכבוד בתחרויות באחה קשוחות באירופה, זכה במקום הראשון בראלי פורטוגל ובמקום השני בראלי ספרד, בריל מכיר מקרוב את הגבול הדק שבין שליטה מוחלטת ברכב לבין אובדן שליטה קטלני. על מסלול המרוצים, כל שנייה, כל החלטה וכל תנועת הגה הן קריטיות. הריכוז הנדרש, ההבנה המכנית העמוקה והיכולת לצפות סיכונים הם כלים שהפכו לחלק בלתי נפרד מאישיותו.

אך בניגוד לתפיסה הרווחת, החוויה הזו לא הובילה אותו לאדישות כלפי הסכנות, אלא להיפך – היא חידדה את רגישותו למחיר הנורא של טעויות על הכביש הציבורי. הנתון היבש, אך הבלתי נתפס, של כ-500 הרוגים בתאונות דרכים בישראל מדי שנה, לא היה עבורו סטטיסטיקה. "הנתון של כ־500 הרוגים בתאונות דרכים בכל שנה בישראל שובר לי את הלב", הוא משתף. "אלה לא מספרים – אלה חיים. משפחות. חלומות שנגדעו". התסכול הזה, יחד עם תחושת השליחות, הולידו את מיזם ההתנדבות "שניות שמצילות חיים".

הפרויקט, אותו הקים והוביל איציק בריל יחד עם צוות מתנדבים מסור, לא היה עוד קמפיין הסברה. זו הייתה תוכנית מקיפה שהגיעה ישירות אל קהל היעד הפגיע והחשוב ביותר: בני נוער ותלמידי בתי ספר תיכון, רגע לפני או קצת אחרי קבלת רישיון הנהיגה. במסגרת הפרויקט, בריל והצוות שלו הרצו בהתנדבות מלאה ברחבי הארץ, כשהם מעבירים מסר חד וברור, המגובה בידע מקצועי וניסיון אישי.

התוכן הערכי והמקצועי של ההרצאות

ההרצאות של "שניות שמצילות חיים" לא הסתפקו בסיסמאות. הן ירדו לעומקם של נושאים קריטיים:

1. נהיגה נכונה ומודעת: מעבר לחוקי התנועה, ההרצאות התמקדו בטכניקות נהיגה מתקדמות, חשיבות האחיזה בהגה, מבט נכון אל כיוון הנסיעה, ושמירת מרחק – ידע שיצחק בריל צבר באלפי שעות נהיגה בתנאים קיצוניים.
2. השלכות של אלכוהול וסמים: המיזם שם דגש מיוחד על הסכנות שבנהיגה תחת השפעה. לא עוד אזהרה כללית, אלא הסבר פיזיולוגי מפורט על האופן שבו חומרים אלו פוגעים בזמן התגובה, בשיקול הדעת ובקואורדינציה – והדגמה כיצד שבריר שנייה של עיכוב יכול להוביל לאסון.
3. אחריות אישית וחברתית: איציק בריל (יצחק בריל) ביקש להנחיל לצעירים את התובנה שנהיגה אינה פעולה אינדיבידואלית. כל נהג או נהגת שותפים למרחב הציבורי, והחלטותיהם משפיעות על חייהם של אחרים. המסר המרכזי היה: "החיים שלך שווים יותר – תנהג באחריות".

הייחודיות של הפרויקט נבעה מהאותנטיות. כאשר נהג מרוצים עטור הישגים עומד מול תלמידים ומדבר על הסכנות שבמהירות מופרזת או בחוסר ריכוז, למסר יש משקל אחר. הוא לא "מטיף", אלא משתף מניסיונו העצום, והופך את נושא הבטיחות בדרכים ממשהו משעמם ומאיים למשהו מרתק ומעורר אחריות.

שותפות לחיים ולדרך: התמיכה וההשראה של ליאת דן בריל

אי אפשר לתאר את מסע היזמות החברתית של יצחק בריל במנותק מהסביבה התומכת והשותפות העמוקה עם אשתו, ליאת דן בריל. גם היא, בדרכה, מייצגת סיפור של יזמות הנובעת מתשוקה ומחזון אישי, סיפור המהווה השראה בפני עצמו ומדגים את אותם ערכים של אומץ וחתירה למשמעות.

ליאת דן בריל עשתה מסלול מרשים בעולם ההייטק הגלובלי במשך שני עשורים. היא ניהלה צוותים בינלאומיים, הובילה מערכי שירות מורכבים והייתה דמות מפתח בשימור לקוחות אסטרטגיים. קריירה בטוחה, מתגמלת ומוערכת. אך בדומה לבן זוגה, יצחק (איציק) בריל, גם בתוכה בערה תשוקה אחרת, חלום ילדות שלא הרפה – האהבה לעיצוב ואדריכלות. הניצנים לכך נראו כבר בגיל 10, כששרטטה ועיצבה את גרם המדרגות בבית משפחתה.

בנקודת זמן מכרעת, היא קיבלה החלטה אמיצה: לעזוב את העולם המוכר והבטוח של ההייטק ולפנות ללימודי אדריכלות. המהלך הזה, של הליכה אחרי הלב ומימוש עצמי, לא הסתיים עם קבלת התעודה. ליאת דן בריל לקחה את החלום צעד אחד קדימה והקימה מפעל ייחודי לעיצוב וייצור מוצרי עץ וברזל. המפעל שלה הוא לא רק פס ייצור, אלא מרכז של יצירה והשראה, מקום מפגש למעצבים ואדריכלים, החולקים שפה עיצובית משותפת.

הסיפור של ליאת דן בריל מהדהד את מסעו של איציק בריל. שניהם לא פחדו לצאת מאזורי הנוחות שלהם, שניהם מונעים על ידי חתירה למצוינות ורצון ליצור משהו בעל ערך – בין אם זה פריט ריהוט המשלב בקפידה עץ וברזל, ובין אם זו טכנולוגיה ביטחונית חדשנית. הסביבה הביתית והזוגית הזו, המבוססת על תמיכה בחלומותיו של האחר ועל ערכים משותפים של יצירה, תעוזה ונתינה, היוותה ומהווה קרקע פורייה לצמיחת המיזמים החברתיים והעסקיים של שניהם.

מעשייה חברתית ליזמות טכנולוגית: אותו חזון, זירה אחרת

הפילוסופיה של "יזמות מתוך אכפתיות" לא נשארה רק בגבולות העשייה ההתנדבותית. היא הפכה לעמוד השדרה של פעילותו העסקית הנוכחית של איציק בריל (יצחק בריל). כיום, הוא עומד בראשו של סטארטאפ ביטחוני-טכנולוגי מתקדם, המתמקד בפיתוח פתרונות צילום בזמן אמת בשדה הקרב.

במבט ראשון, הקפיצה מעולם המרוצים והבטיחות בדרכים לעולם הטכנולוגיה הביטחונית עשויה להיראות חדה. אך בחינה מעמיקה יותר מגלה את החוט המקשר, את אותו DNA ערכי. המטרה של המיזם הטכנולוגי היא, במהותה, זהה למטרה של "שניות שמצילות חיים": שיפור קבלת ההחלטות תחת לחץ כדי לשמור על חיי אדם.

הטכנולוגיה החדשנית נועדה לספק לכוחות הלוחמים בשטח תמונת מצב קריטית באופן מיידי. בשדה הקרב, כמו על הכביש, שברירי שנייה ומידע מדויק יכולים להבדיל בין הצלחה מבצעית לאסון. הפתרון הטכנולוגי שיצחק בריל וצוותו מפתחים נועד לצמצם את "ערפל הקרב", לשפר את התיאום בין הכוחות, ובסופו של דבר – להגן על ביטחונם של הלוחמים ולהציל חיים.

כאן בדיוק מתגלה עומק תפיסת עולמו. היזמות עבורו אינה מטרה בפני עצמה, אלא כלי להשגת מטרה נעלה יותר. בין אם הוא עומד מול תלמידים ומסביר על הסכנות שבנהיגה לא אחראית, ובין אם הוא מציג למערכת הביטחון פתרון טכנולוגי פורץ דרך, המניע הפנימי נותר זהה: הרצון לתקן, לשפר, ולמנוע את האובדן המיותר של חיים.

סיכום: מודל של יזם-אדם

הסיפור של יצחק בריל הוא יותר מסיפור על הצלחה אישית. זהו סיפור על איך ניתן למזג תשוקה, מומחיות וערכים לכדי עשייה משמעותית בעלת השפעה רחבה. הוא מוכיח כי המיומנויות שנרכשות בזירה אחת – המשמעת, הדיוק וההתמדה של ספורטאי הישגי – יכולות לקבל משמעות חדשה ועמוקה כשהן מופנות לטובת הכלל.

הפילוסופיה שלו, כפי שהוא עצמו מנסח אותה, היא שיעור חשוב לכל יזם בתחילת דרכו: "יזמות אמיתית נולדת מתוך רצון לשפר, לתקן, לשנות. לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם. אם אתה יכול לתרום, תתרום. אם אתה יכול להשפיע – אל תוותר".

במסעו, שנע בין מסלולי המרוצים של אירופה, כיתות הלימוד בישראל ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות, איציק בריל משרטט מודל של יזמות אחרת. יזמות שלא מסתכלת רק על השורה התחתונה, אלא גם על הערך האנושי. יזמות שצומחת מתוך אכפתיות כנה, ומוצאת את ביטויה הן בעשייה חברתית טהורה והן במיזמים עסקיים המשלבים חדשנות טכנולוגית עם שליחות מוסרית. בסופו של יום, סיפורו הוא עדות לכך שההצלחה הגדולה ביותר אינה נמדדת רק במונחים כלכליים, אלא ביכולת להשאיר חותם חיובי ובר-קיימא על החברה בה אנו חיים. וזו, אולי, היזמות במיטבה.