איך לדעת באיזה עשירון אתם והאם אתם מעל הממוצע?

רגע רגע, בואו נודה בזה. עמוק בפנים, כמעט כל אחד מאיתנו רוצה לדעת. איפה אנחנו? לא במובן הפילוסופי המעייף, אלא במובן הכי ארצי, הכי מספרי: איפה אנחנו נמצאים על הסולם הכלכלי של המדינה? בין כל הרעש, הכותרות הגדולות על יוקר המחיה מצד אחד, וסיפורי ההצלחה המנצנצים מצד שני, זה טבעי לגמרי לרצות להבין את המפה. לדעת האם אנחנו מטפסים, מדשדשים, או אולי (רחמנא ליצלן) מחליקים קצת למטה. ולשאלה הזו, "איפה אני?", יש תשובה מספרית שמככבת בשיח הכלכלי: באיזה עשירון אני נמצא?

זה לא סתם משחק של מספרים. הבנה איפה אתם ממוקמים יכולה לשפוך אור על קבלת החלטות פיננסיות שלכם, על ההבנה של תהליכים מקרו-כלכליים שמשפיעים על הכיס של כולנו, ואפילו קצת (אבל ממש קצת!) לנפנף בידע ביאליק מול הדוד שמספר כמה הוא "קובר" כל חודש. המטרה כאן היא לא לעשות תחרות, ממש לא. המטרה היא פשוט לשים את הדברים על השולחן, להבין מה זה אומר בכלל "עשירון", איך לעזאזל בודקים את זה באמת, ולמה המספר הזה הוא רק חלק קטן מהסיפור הגדול. מוכנים לצלול עמוק? מבטיחים שיהיה מעניין, ואפילו קצת מצחיק, ברמה שגם כלכלן חמור סבר יזרוק חיוך קטן.

אז מה זה בעצם עשירון, ולמה לא מדובר פה על דיאטה?

בואו נתחיל מהבסיס. כשמדברים על עשירונים בהקשר כלכלי, אנחנו לא מדברים על הדיאטה התורנית של השכן (למרות שלפעמים הן קשורות…). עשירון הוא פשוט דרך סטטיסטית לפרוס אוכלוסייה מסוימת (למשל, כל משקי הבית בישראל) לעשרה חלקים שווים בדיוק. עשרה פלחים, כשבכל פלח יש 10% מהאוכלוסייה. החלוקה הזו נעשית לפי קריטריון מסוים, ובהקשר שאנחנו מדברים עליו, לרוב מדובר על הכנסה או עושר (שזה כבר סיפור קצת אחר, נגיע גם לזה). כלומר:

• העשירון התחתון ביותר (עשירון 1) כולל את 10% ממשקי הבית (או האנשים, תלוי איך מודדים) עם ההכנסה הנמוכה ביותר.
• העשירון העליון ביותר (עשירון 10) כולל את 10% ממשקי הבית (או האנשים) עם ההכנסה הגבוהה ביותר.
• כל עשירון באמצע, מ-2 עד 9, כולל את 10% הבאים בתור בסדר עולה של הכנסה.

זה כלי פשוט ואלגנטי להסתכל על התפלגות – לראות כמה "שמנמן" או "רזה" כל חלק מהאוכלוסייה ביחס להכנסה, ולעקוב אחרי שינויים לאורך זמן. זה נותן פרספקטיבה רחבה, מעבר ל"אני מרוויח X" או "הוא מרוויח Y".

למה זה בכלל צריך לעניין אתכם איפה אתם על הסקאלה?

שאלה מצוינת! אחרי הכל, כל אחד והכיס שלו, נכון? אז נכון, אבל לא לגמרי. לדעת איפה אתם על סקאלת העשירונים יכול להיות רלוונטי מכמה סיבות, חלקן מפתיעות:

1. הצצה למציאות הכלכלית סביבכם: לא רק מה שרואים באינסטגרם

אנחנו חיים בבועות קטנות. בועה של עבודה, בועה של שכונה, בועה של רשתות חברתיות. היכרות עם נתוני העשירונים נותנת לכם פתאום מבט על המפה הכלכלית הכוללת של המדינה. זה מראה לכם את טווח ההכנסות האמיתי, מעבר לסיפורים שאתם שומעים. פתאום מבינים שההכנסה שלכם, שהרגישה לכם אולי "ממוצעת", יכולה להיות בעצם בעשירון גבוה יחסית (או נמוך יחסית) כשמסתכלים על כלל האוכלוסייה. זה יכול לשנות את הפרספקטיבה שלכם על המצב הכלכלי האישי שלכם ושל המדינה כולה.

2. תכנון פיננסי חכם יותר? אולי…

היכרות עם ההתפלגות יכולה לעזור לכם למקם את עצמכם ביחס לנקודות ייחוס סטטיסטיות. זה לא אומר שאתם צריכים להתנהל כמו הממוצע בעשירון שלכם, חס וחלילה. אבל זה יכול להיות נקודת מוצא למחשבה: האם ההכנסה שלכם "תואמת" את ההוצאות שלכם ביחס למקובל בעשירון הזה? האם יכולת החיסכון שלכם "אמורה" להיות כזו או אחרת? שוב, לא חוקים נוקשים, אלא רק עוד זווית הסתכלות.

3. הבנה טובה יותר של מדיניות כלכלית

הרבה מדיניות ממשלתית, מיסים, קצבאות, סובסידיות – הכל מתוכנן בראייה של "התפלגות הכנסות". כשאתם שומעים על הטבות מס לעשירונים מסוימים, או על תמיכה בעשירונים נמוכים, אם אתם יודעים איפה אתם נמצאים, קל לכם יותר להבין איך זה משפיע *עליכם* ועל הסביבה הכלכלית שבה אתם חיים.

ש: רגע, אז אם אני בעשירון גבוה, זה אומר שאני עשיר?
ת: לא בהכרח! להיות בעשירון הכנסה גבוה זה אומר שההכנסה הנוכחית שלך גבוהה יחסית לרוב האוכלוסייה. אבל זה לא אומר כלום על העושר שלך (נכסים בניכוי חובות). אדם צעיר עם הכנסה גבוהה אבל בלי חסכונות ועם משכנתא ענקית יכול להיות בעשירון הכנסה גבוה, אבל לא עשיר במיוחד מבחינת נכסים נטו. מצד שני, פנסיונר עם הכנסה יחסית נמוכה מפנסיה, אבל עם בית ללא משכנתא וחסכונות בצד, יכול להיות בעשירון הכנסה נמוך אבל עשיר יחסית מבחינת נכסים.

ש: והאם העשירון שלי משתנה?
ת: בהחלט! הוא יכול להשתנות אם ההכנסה שלך משתנה (עבודה חדשה, קידום, פיטורים, יציאה לפנסיה), וגם אם ההתפלגות של כלל האוכלוסייה משתנה. גם אם ההכנסה שלך נשארת זהה, אבל ההכנסות של אחרים עולות או יורדות, המיקום היחסי שלך יכול להשתנות.

ש: האם הנתונים הללו זמינים לציבור?
ת: כן, בהחלט. הגוף המרכזי שמפרסם נתונים כאלה בישראל הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

המיליון דולר (או אולי רק כמה אלפים): איך באמת בודקים באיזה עשירון אתם?

אוקיי, הגענו לחלק המעניין באמת. איך לוקחים את כל התאוריה הזו וממירים אותה למספר קונקרטי שיגיד לכם איפה אתם ביחס לאחרים? ובכן, זה לא פשוט כמו לחפש במחשבון "עשירון הכנסה לפי הכנסה" ולקבל תשובה מיידית ומושלמת. למה? כי העולם האמיתי קצת יותר מורכב מטבלאות אקסל פשוטות.

1. המקור האמין ביותר: הלמ"ס, ולמה הנתונים שם קצת מתעכבים?

הנתונים הרשמיים והמקיפים ביותר על התפלגות הכנסות ועושר מגיעים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הלמ"ס עורכת סקרים רחבי היקף, כמו סקר הוצאות והכנסות משק הבית וסקר ההכנסות. הסקרים האלה מתבססים על מדגמים גדולים ומנסים לשקף את המציאות הכלכלית של כלל האוכלוסייה.

אבל יש קאץ': איסוף הנתונים, ניתוחם ופרסומם לוקח זמן. המון זמן. לכן, כשהלמ"ס מפרסמת נתונים על התפלגות הכנסות לפי עשירונים, לרוב מדובר בנתונים מלפני שנה או שנתיים, לפעמים אפילו יותר. המציאות הכלכלית דינמית, כך שנתונים מלפני שנתיים הם תמונת מצב קצת מיושנת. זה כמו לנסות לנווט בכבישי ישראל היום עם מפה מ-2022. אפשר, אבל חלק מהכבישים פשוט לא יהיו שם.

2. ההבדל הקטן (והענק) בין הכנסה לעושר

רוב הדיון הציבורי מתמקד בעשירוני הכנסה. אבל חשוב לזכור: הכנסה זה רק חלק מהתמונה. הכנסה חודשית או שנתית אומרת כמה כסף נכנס לכם בשוטף. עושר (או הון נקי) אומר כמה נכסים יש לכם (דירות, חסכונות, השקעות) פחות החובות שלכם (משכנתאות, הלוואות). שני המדדים האלה לא בהכרח הולכים יד ביד.

עשירוני עושר נותנים תמונה שונה לחלוטין, ולרוב הרבה יותר קיצונית מבחינת אי-שוויון. אבל למדוד עושר זה מסובך פי מיליון מלמדוד הכנסה. אנשים לא מדווחים כל הזמן על שווי הדירה שלהם או על היתרה בחשבון הבנק. לכן, נתוני עושר פחות זמינים, פחות מעודכנים, ולרוב מבוססים על הערכות או סקרים נקודתיים מאוד.

כשאתם שואלים "באיזה עשירון אני", לרוב אתם מתכוונים לעשירון הכנסה. וזה בסדר גמור, רק חשוב להבין את ההבחנה.

3. הכנסה ברוטו, נטו, או בכלל "סטנדרטית לנפש"? המונח הכי חשוב שלא הכרתם

עוד נקודה קריטית: על איזו הכנסה אנחנו מדברים? הכנסה ברוטו (לפני מיסים והורדות)? הכנסה נטו (אחרי מיסים והורדות)? כשמשווים משקי בית, הסיפור נהיה עוד יותר מורכב. משק בית של יחיד עם הכנסה של 15,000 ש"ח נטו חי ברמה כלכלית שונה לגמרי ממשק בית של זוג עם שלושה ילדים שמרוויח 15,000 ש"ח נטו.

כדי להשוות בין משקי בית בגדלים שונים, הסטטיסטיקאים המציאו מונח גאוני שנקרא "הכנסה סטנדרטית פנויה לנפש". זה בעצם לוקח את ההכנסה הכוללת של משק הבית אחרי מיסים (הכנסה פנויה), ומחלק אותה במספר "נפשות סטנדרטיות". נפש סטנדרטית זו לא סתם מספר האנשים במשק הבית. יש פה נוסחה שלוקחת בחשבון שעלויות המחיה לא עולות לינארית עם מספר האנשים (שניים שגרים יחד לא מוציאים בדיוק פי שניים מיחיד). הילד הראשון שווה קצת פחות מ"נפש מלאה", והילד השני עוד קצת פחות, וכן הלאה. זה מנסה לתת הערכה טובה יותר של רמת החיים הריאלית של משק הבית.

רוב הדירוגים לעשירונים בישראל מתבססים על "הכנסה סטנדרטית פנויה לנפש". זו הנקודה הכי חשובה להבין כשאתם מנסים למצוא את המיקום שלכם. אתם צריכים לחשב את ההכנסה של משק הבית כולו (נטו, כולל קצבאות ותמיכות), "לתקנן" אותה לפי גודל והרכב המשפחה שלכם באמצעות הנוסחה של הנפשות הסטנדרטיות, ורק אז להשוות אותה לטבלאות העשירונים המפורסמות.

ש: איך מחשבים נפש סטנדרטית? זה מסובך?
ת: יש נוסחה! בדרך כלל, הנפש הראשונה במשק הבית מקבלת מקדם 1. הנפש השנייה מקדם 0.75, והנפשות הבאות (מעל גיל 14) מקבלות מקדם 0.5 כל אחת. ילדים עד גיל 14 מקבלים מקדם 0.35. מחברים את המקדמים האלה ומקבלים את מספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית. למשל, זוג עם שני ילדים מתחת לגיל 14: 1 (ראשון) + 0.75 (שני) + 0.35 (ילד א') + 0.35 (ילד ב') = 2.45 נפשות סטנדרטיות. מחלקים את הכנסת הנטו של משק הבית ב-2.45.

ש: איפה מוצאים את טבלאות העשירונים המעודכנות?
ת: כאמור, בלמ"ס. חפשו את הפרסומים שלהם על "סקר הוצאות והכנסות" או "סקר הכנסות". הנתונים לרוב מופיעים בטבלאות שמראות את ההכנסה המינימלית כדי להיכנס לכל עשירון, או את ממוצע ההכנסה בכל עשירון. חשוב לשים לב באיזו שנה מדובר ועל איזה סוג הכנסה (ברוטו, נטו, סטנדרטית לנפש) מדובר בטבלה הספציפית.

ש: האם יש מחשבונים אינטרנטיים שמחשבים את זה?
ת: יש, אבל קחו אותם בערבון מוגבל מאוד. לרוב הם לא מבוססים על נתוני הלמ"ס המעודכנים ביותר (שגם כך אינם הכי מעודכנים), או שהם לא מביאים בחשבון את כל המורכבות של חישוב ההכנסה הסטנדרטית לנפש בצורה מדויקת. הם יכולים לתת הערכה גסה, אבל בשום אופן לא מספר מדויק שתוכלו לסמוך עליו בעיניים עצומות.

אוקיי, חישבתם. עכשיו מה? לא להיכנס לפאניקה!

נניח שהתגברתם על כל המשוכות, חישבתם את ההכנסה הסטנדרטית לנפש שלכם, ואיתרתם את עצמכם בטבלאות הלמ"ס (הכי עדכניות שמצאתם). אתם בעשירון X. ו?

1. זהו סנאפשוט, לא גזר דין

המספר הזה מייצג את המצב שלכם בנקודת זמן מסוימת (השנה שהנתונים מתייחסים אליה, ואפילו חתך של שנה בתוך אותה שנה). המיקום שלכם יכול להשתנות, וסביר להניח שישתנה לאורך החיים. קידום בעבודה, שינוי קריירה, הקמת משפחה, יציאה לפנסיה – כל אלה משפיעים דרמטית על ההכנסה ועל מספר הנפשות הסטנדרטיות, ולכן על העשירון. אז לא להילחץ אם המספר לא נראה לכם "מספיק גבוה" או לא לשקוע בשאננות אם הוא גבוה.

2. המספר לא מספר את כל הסיפור

הכנסה (אפילו סטנדרטית לנפש) היא רק חלק קטן מהתמונה הפיננסית הרחבה שלכם. היא לא מספרת כלום על:

• העושר שלכם: כמה חסכונות יש לכם? השקעות? נדל"ן? חובות? אדם בעשירון הכנסה 8 עם חובות ענק יכול להיות במצב פיננסי פחות יציב מאדם בעשירון 6 עם אפס חובות ודירה בבעלותו.
• הביטחון התעסוקתי שלכם: האם העבודה יציבה? מה הסיכוי שתקבלו העלאה או שתצטרכו לחפש עבודה חדשה?
• הוצאות בלתי צפויות: הוצאות רפואיות, תקלות בבית, וכו'.
• ההוצאות הקבועות שלכם: גובה המשכנתא, שכר הדירה, עלויות חינוך לילדים – כל אלה שונים מאוד בין משקי בית עם אותה הכנסה סטנדרטית לנפש, ומשפיעים דרמטית על הכסף שנשאר בסוף החודש.

אז נכון, המספר של העשירון מעניין ונותן פרספקטיבה, אבל הוא בשום אופן לא ה"ציון" שלכם בחיים או המדד היחיד לבריאות הפיננסית שלכם.

3. השראה לפעולה (אם בא לכם)

ידע הוא כוח, גם כאן. אם גיליתם שהייתם רוצים להיות בעשירון גבוה יותר (מסיבות של יכולת חיסכון, השקעה, או פשוט ביטחון פיננסי), הידע הזה יכול להיות נקודת פתיחה למחשבה: איך להגדיל הכנסות? איך לצמצם הוצאות? איך להתחיל לחסוך ולהשקיע? איך לנהל חובות בצורה חכמה יותר? זה לא שיעור בכלכלה, אבל זה יכול לעורר את השאלות הנכונות.

ש: האם כולם מדווחים את ההכנסה האמיתית שלהם ללמ"ס?
ת: סקרי הלמ"ס מבוססים על דיווחים של משקי הבית, ויש כמובן הטיה בדיווח (אנדר-ריפורטינג, במיוחד על הכנסות לא מדווחות). הלמ"ס משתמשת בשיטות סטטיסטיות כדי לנסות לתקן את ההטיות האלה, אבל תמיד חשוב לזכור שהנתונים הם הערכה מבוססת על סקר, לא מפקד אוכלוסין מושלם.

ש: ומה לגבי עשירונים של עושר? איפה אני יכול למצוא נתונים על זה?
ת: הלמ"ס מפרסמת גם נתונים על התפלגות עושר, אבל הם פחות תכופים ופחות מפורטים מנתוני הכנסה. חפשו פרסומים ספציפיים שלהם בנושא. קחו בחשבון שהם מורכבים יותר לחישוב אישי.

ש: האם מדינות אחרות מפרסמות נתוני עשירונים?
ת: כן, בהחלט. זו פרקטיקה סטטיסטית מקובלת בעולם. המונח המקביל בעולם הוא לעתים קוונטילים (רבעונים, חמישונים) או פרסנטילים (אחוזונים), כשעשירון הוא בעצם פרסנטילים 10, 20, …, 100.

ש: האם העשירון שלי משפיע על ההזדמנויות שלי?
ת: למיקום בעשירון ההכנסה (ובמיוחד בעשירון העושר) יש קשר משמעותי להזדמנויות, אך זה נושא מורכב מאוד. לרוב, אנשים מעשירונים גבוהים יותר נהנים מיתרונות רבים (גישה לחינוך איכותי יותר, רשתות חברתיות עשירות, אפשרות לסיוע כלכלי מהמשפחה ועוד) שיכולים להשפיע על מסלול חייהם. זהו אחד ההיבטים המרכבים והחשובים של אי-שוויון כלכלי.

בשורה התחתונה: מספר מעניין, לא סוף העולם (ולא תחילתו)

לחפש את המיקום שלכם על סקאלת העשירונים הכלכליים בישראל זה מסע חיפוש פנימי וחיצוני כאחד. פנימי כי זה דורש לעשות סדר בהכנסות ובהרכב המשפחתי שלכם, וחיצוני כי זה מחייב התבוננות בנתונים רשמיים והבנה של מושגים סטטיסטיים כמו הכנסה סטנדרטית לנפש. זה דורש קצת מאמץ, ובסופו של דבר תקבלו מספר שימקם אתכם ביחס לאחרים.

זכרו תמיד: המספר הזה הוא אינדיקטור נקודתי אחד מני רבים. הוא לא מגדיר את מי אתם, לא קובע את הפוטנציאל שלכם, ובטח לא מספר את כל הסיפור הפיננסי שלכם. הוא כלי להבנה, לא שיפוטי. הוא מאפשר לכם לשים את עצמכם בהקשר רחב יותר, להבין קצת טוב יותר את המציאות הכלכלית מסביב, ואולי, רק אולי, לעורר מחשבה על הצעדים הפיננסיים הבאים שלכם. או סתם לספק עניין בשיחה. העיקר שיהיה בכיף, כי גם על כסף חשוב לדבר בחיוך!